ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית כנגד כל איש צוות רפואי שהוא על נזק לא סביר שנגרם במהלך טיפול. אילו יכולים להיות רופאים, אחיות, רופאי שיניים, שינניות, רוקחים, יועצים גנטיים, דיאטנים, טכנאים רפואיים שונים ועוד. הגשת התביעה מוגשת בדרך כלל כנגד המערך הרפואי שמעסיק או העסיק את איש המקצוע שבגללו נגרמה הפגיעה.
הנה אפשרויות התביעה:
- בית החולים – זוהי תביעת רשלנות רפואית אשר מוגשת נגד בית החולים עצמו שבו בוצעה הפרוצדורה הרשלנית.
- קופת החולים – במקרה זה מגישים תביעה נגד קופת החולים שהעסיקה את איש המקצוע ברגע הפגיעה.
- מרפאות פרטיות – הכוונה היא להגשת תביעה כנגד הנהלת רשת המרפאות ולעיתים נגד הנהלת הסניף המדובר.
- רופאים עצמאיים – במקרים אלו הגשת התביעה תתבצע נגד איש המקצוע עצמו.
תביעת רשלנות רפואית – סדר התביעה
על מנת לתבוע בגין רשלנות רפואית, יש ראשית כל לפנות לעורך דין כמה שיותר מהר לאחר הפגיעה ולברר האם ישנה בכלל עילה מוצדקת להגשת תביעה. במידה וכן, מתחיל תהליך שמיועד להסתכם בקבלת הפיצויים הכה נדרשים עבור מי שניזוק עקב רשלנות. עורך הדין הוא זה שמטפל בכל התביעה ומרכז את המסמכים הנדרשים על מנת להגישם לבית המשפט בתזמון הנכון ביותר. המסמכים צריכים לכלול את כל העדויות הכתובות, המודפסות, המוקלטות והמצולמות שיש למטופל.
בינתיים גם נשלח התובע להשגת חוות דעת רפואיות נדרשות, שאף הן מתויקות במסמכי התביעה אצל עורך הדין. מאחר ותביעות רשלנות רפואית מערבות סכומי פיצויים רבים והן מורכבות ביותר, מרגע שמגיש עורך הדין את מסמכי התביעה בבית המשפט עשויים לחלוף חודשים ואף שנים עד להחלטה. מסיבה זו, ועל מנת למנוע משך המתנה ארוך מידי והתעסקות מרובה לאורך חודשים ושנים, בוחרים עורכי דין רבים שלא להגיש באופן פתאומי את מסמכי התביעה ולפתוח תיק בבית המשפט, אלא לפנות למבצעי הנזק (אנשי צוות רפואי ו/או מעסיקיהם), לדרוש מהם פיצויים ולנקוט בגובהם.
תביעות רשלנות רפואית רבות נסגרות על ידי הסכם במקום להגיע לבית המשפט, כאשר עורך הדין קובע ממיטב ניסיונו אילו עובדות ומסמכים לחשוף בבקשת הפיצויים ואילו לא. במידה ולא מגיעים להסכם, ניתן להמשיך ולתבוע עד לסיומה של תקופת ההתיישנות, כאשר בכל שלב במהלך המשפט ניתן להגיע לפשרה. על החלטת בית המשפט יכולים שני הצדדים לערער בפני ערכאות גבוהות יותר. חשוב לציין כי תביעות של עד 2.5 מיליון שקלים מוגשות לבית משפט השלום ואילו תביעות שמוערכות ביותר מכך, מוגשות מראש לבית המשפט המחוזי.
חשוב לציין שכאשר רוצים להשיג תוצאות מיטביות מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מנוסה ואמין כמו עו״ד תומר לינר.
עד מתי אפשר לתבוע?
נזקי גוף שנגרמים עקב רשלנות רפואית עשויים להשפיע על מי שחווה אותם לאורך שנים רבות ועל כן ניתן להגיש בגינם תביעה רשלנות רפואית. יחד עם זאת, על פי חוק ההתיישנות תביעה על רשלנות רפואית אינה יכולה להיות מוגשות בכל זמן שהוא מאחר והיא יכולה להתיישן במידה וחולף פרק זמן הזמן המקסימלי עבורה כפי שנקבע בחוק. אז עד מתי אפשר לתבוע? התשובה היא 7 שנים מיום התרחשות המקרה שגרם לנזק. לאחר פרק זמן זה וכל עוד לא מדובר במקרה חריג, אין שום טעם להגיש תביעה בעניין, שכן בית המשפט ידחה אותה על הסף.
מומלץ במקרים שאינם חריגים גם לא להמתין יתר על המידה ושלא לצורך, שכן הדבר עשוי לחבל בסיכויי הצלחת התביעה. למסגרת הזמן של 7 השנים ישנם חריגים מסוימים כאשר הידוע והמוכר שבהם הוא רשלנות שבוצעה כלפי קטינים. על פי חוק ההתיישנות, פרק הזמן של 7 השנים מתחיל מרגע הגעת הקטין לגיל 18, כך שניתן להגיש את התביעה בפועל עד לגיל 25 לכל המאוחר. במקרה של קטינים שמגישים תביעת רשלנות רפואית דוגמא טובה היא גרימת נזק לא סביר במהלך הלידה. גם אם התביעה לא הוגשה במהלך 18 שנות חייו של הקטין, הוא יוכל להגיש אותה בעצמו (או על ידי אפוטרופוס) עד הגיעו לגיל 25 ולכל המאוחר.
קיימים גם חריגים נוספים בחוק שמאריכים את תקופת ההתיישנות וביניהם נזק שהתגלה מאוחר יותר מהמועד בו הוא נגרם, כאשר המטופל לא ידע שהוא עבר מקרה של רשלנות רפואית, כאשר היה קיים ליקוי נפשי או שכלי אצל המטופל בעת גרימת הנזק, כשהיו איומים נגד הנפגע ועוד.
