כל הסימנים מצביעים היום על עתיד מלא במציאות וירטואלית, ולפי צוקרברג ומומחים אחרים בתחום הרשתות החברתיות, היישומים הפוטנציאליים מאפשרים לכם היום לאכול ארוחת בוקר בפריס, ואחר כך ארוחת צהריים בתאילנד. העולם השתנה בכל כך הרבה דברים, הטכנולוגיה, האינטרנט והאפליקציות מאפשרים לנו לברוח לעולם אחר בכל פעם מחדש ולמעשה, אין כמעט תחום היום שלא מושפע באופן כזה או אחר מההתפתחות הטכנולוגית הבלתי פוסקת.
כמובן שקיימים משחקי וידיאו סוחפים וחכמים, שהם נקודת המוקד של תנועת המציאות הוויראטואלית המודרנית, ואפליקציות ar שמאפשרות למשתמשים להחליף את המציאות המשעממת שלהם במציאות רבודה מרתקת יותר. תוך שניות במספר, כל אחד ואחת מאיתנו יכול למצוא את עצמו במקום אחר ולמעשה להיחשף למידע שהוא לא בטוח היה נחשף אליו אילולא הטכנולוגיה הזו הייתה פורצת את דרכה.
אנשים מעדיפים היום לברוח לעולם אחר מהשיעמום
אם מציאות מדומה הופכת לחלק מחיי היומיום, יותר ויותר אנשים עשויים להעדיף לבלות את רוב זמנם במרחבים ויראטואליים. בתיאוריה, אסקפיזם כזה אינו חדש, כפי שמעידים מבקרי השימוש המוגבר בטלוויזיה, באינטרנט ובסמארטפונים, אבל ככל שטכנולוגיית המציאות הווירטואלית ממשיכה לפרוח, העולמות שהם מייצרים הופכים ליותר ויותר מציאותיים ומובילים לשימוש יתר.
אבל מכיוון שלא ניתן באמת לברוח מהשיעמום לעולמות אחרים, נראה שהמושג אסקפיזם חסר דיוק. לפי ההגדרה הזו, מציאות רבודה היא משנה משחק שמאפשרת לברוח מהמציאות על ידי התמקדות בתוכנית טלוויזיה, למשל, או להחליף מציאות משעממת במציאות וירטואלית טובה יותר.
חשוב להבין שבריחה מהשיעמום לעולם אחר אינה בהכרח שלילית
כשפלטפורמת המציאות הרבודה הופכות למיינסטרים, המשיכה של בילוי זמן רב יותר במציאות מדומה עשויה להתגלות כחוויה שקשה לעמוד בפניה, ואנשים רבים חווים חוויות תפיסתיות ופסיכולוגיות סוחפות. אבל חשוב להבין שהבריחות הסוחפות האלו מהשיעמום לעולם אחר, אינן בהכרח דבר שלילי.
חיים שניים וירטואליים יכולים להחליף את 'החיים האמיתיים' של חלק מהאנשים, אבל החוויה יכולה להיות חיובית או שלילית. אם אנשים מסוגלים למלא את הצרכים האנושיים הבסיסיים שלהם בעולם וירטואלי סוחף, זכותם ליהנות מהחוויה.
האינטרנט והרשתות החברתיות הן רק ההתחלה
תלת ממד סוחף יהיה רק הביטוי האחרון לתפקידה הכבד של הטכנולוגיה ברווחה ובחיים החברתיים. במידה מסוימת, זה כבר קרה עם האינטרנט והרשתות החברתיות, שמאפשרים לאנשים לקבל 'חיים מלאים' מקוונים שמאפשרים להם להתרחק לגמרי מהחיים שלהם.
יחד עם זאת, יתכן שמציאות מדומה עשויה לשנות באופן דרסטי את הצרכים החברתיים והרגשיים של אנשים לאורך זמן. אנשים עלולים להפסיק 'להזדקק' או להשתוקק למגעים חברתיים אמיתיים כי הם עלולים להפוך לזרים.
אבל זה לא אומר שאי אפשר לשפר את החיים
חשוב להבין שאנשים כבר אינם מודעים להשפעות החיוביות של המציאות על החיים; כי אנשים כל כך שקועים בחיים הווירטואליים עד שהקווים בין מציאות רבודה למציאות אמיתית מיטשטשים. השינוי הזה דומה לשינוי שחווים ילדי דיגיטל, שתפיסתם לגבי החיים החברתיים הבריאים עוצבה על ידי פלטפורמות כמו פייסבוק, סנאפצ'אט גוגל או אולי בכלל טיקטוק.
לאסקפיזם יש משמעות שלילית במקצת בחברה, כי המונח מעיד על חוסר יכולת להתמודד עם העובדות ועם העולם האמיתי. יחד עם זאת, אנשים רבים בורחים מהשיעמום לעולם אחר, מכיוון שאסקפיזם נראה כמנגנון טבעי שהנפש זקוקה לו. בואו לא נשכח את העובדה שטכנולוגיות מהסוג הזה מביאות איתן מגוון רחב של יתרונות, אפשר לטפל באמצעותן באנשים שחווים משברים מכל מיני סוגים – פיזיים, בריאותיים וגם נפשיים. אם נדע לאזן בין החיים האמיתיים לוירטואליים נוכל למצות מהם את המיטב.
